עבודת הדמויות הפנימיות על פי המתודה של Voice Dialogue Plus, מהווה עבורי את הגשר שמהעולם הישן המבוסס ומושתת על תפיסת ההכחדה, אל עבר העולם החדש המושתת על תפיסת ההגדלה.

עבודת הדמויות הפנימיות מבחינתי הינה דרך בטוחה, יעילה ומהירה לעושר ולשגשוג בכל הרמות: הפיזית, השכלית, הרגשית, הנפשית והרוחנית.

כשאני מדבר על עושר אני לא מדבר על כסף בהכרח, אלא על עושר של מגוון. על עושר שפותח מרחב פנימי, מרחב של אפשרויות חוויה, מחשבה והרגשה. על עושר שאינו תלוי בכסף חיצוני, אלא בהנגשת והגדלת הקשר והחיבור למגוון הביולוגי העשיר של הדמויות הפנימיות, הנמצאות בתוך כל אחד ואחת מאיתנו.

זה לא שאנחנו צריכים עכשיו לעבוד קשה כדי להיות עשירים. לא, לא, ממש לא. נולדנו כבר עשירים, אלא שהקשר והחיבור לעושר הזה אבד לנו, מתוך זה שכולנו גדלנו והתחנכו בתרבות המקדשת את ההכחדה, במקום את ההגדלה.

החדשות המשמחות הן, שאת העושר הזה לא ניתן להכחיד, לא ניתן להשמיד. זה בלתי אפשרי. אלא אם מכחידים ומשמידים את האדם עצמו, אבל אז רוב הסיכויים שהוא יחזור כנראה שוב לכאן, בדמות אדם אחר, ורק יגדיל את מספר האנשים הקיים על פני כדור הארץ ויתרום עוד למה שמקובל לכנות 'התפוצצות אוכלוסין'. כך שבכל מקרה, את העושר הזה לא ניתן להשמיד.

מה כן ניתן לעשות?

לבנות אל עושר זה גשרים, לחזק את הקשר איתו, להתחבר אליו, להיזכר בו, ליהנות ממנו. האם זה מסובך? מורכב? מצריך משאבי אנרגיה רבים? כרוך בסבל? בכאב? ממש לא! כל מה שנדרש זה פשוט להכניס את החיבור לעושר לתוך שגרת היומיום שלנו, זה הכול. זה פשוט, זה קל וזה מאוד מהנה ומתגמל.

כבר מהפעם הראשונה שמתרגלים את החיבור לעושר, מרגישים כמה החיבור הזה עושה לנו טוב, כמה הוא באמת פותח לנו מרחב של אפשרויות, עושר של חוויות, של תגובות, של מרחב פעולה וחיים.

ככל שמתרגלים יותר, המרחב גדל יותר. זה לא שהעושר גדל. כאמור נולדנו עשירים ואנו הופכים עשירים יותר ויותר, ככל שאנו חיים יותר.

הגדלת העושר איננה תלויה בנו, ואיננה מעשה אקטיבי, אלא מעשה פאסיבי המתבצע באופן אוטומטי על ידי גופנו. מה שאקטיבי פה זה כמה אנו מאפשרים לעצמנו להתחבר לעושר הזה? כמה אנו מאפשרים לעצמנו את ההנגשה אליו? זאת השאלה הגדולה וזהו האתגר הגדול.

העושר כבר קיים בתוכנו, האם אנו רוצים להתחבר אליו? האם אנחנו מוכנים להשקיע חצי שעה ביום כדי להתחבר לעוד ועוד עושר פנימי הקיים בתוכנו? אלה השאלות הגדולות באמת.

ככל שיותר בני אדם יחצו את הגשר הזה מתפיסת הצמצום, העוני וההשמדה אל עבר תפיסת ההרחבה העושר וההגדלה, כך החברה שלנו תקדם חיים במקום מוות, עושר במקום עוני, מרחב במקום גטאות.

זה הכול בידיים שלנו, הבחירה בידיים שלנו. על זאת נאמר, "הכול צפוי והרשות נתונה". כל בחירה שלנו מכתיבה מציאות אחרת. השאלה הגדולה שכל אדם ואדם ניצב מולה ועונה לה היא, באיזו מציאות אנו בוחרים לחיות?