האם עבודת הדמויות הפנימיות היא דבר חדש ומודרני?
עבודת הדמויות הפנימיות איננה דבר חדש ומודרני. הצורך לעשותה והתועלות הרבות שהיא מביאה לחייו של אדם, מוזכרת גם אצל גורדייף (1886-1949), אחד מגדולי המורים להתפתחות אישית במאה העשרים. גורדייף מציין בספרו 'סיפורי בעל זבוב לנכדו – ביקורת חסרת פניות על חיי האדם' כי כבר לפני אלפי שנים, עסקו אנשים בפיתוח דרכי תרגול לעבודת הדמויות הפנימיות, ומאז דרכי עבודה אלה עברו מדור לדור במסדרים שעסקו בחקר, תרגול ופיתוח עבודה פנימית זו.
מתוך למידת אופני התרגול השונים של עבודת הדמוית הפנימיות במהלך חייו וחיפושיו, פיתח גורדייף את תפיסת ה'דרך הרביעית'. דרך זו משלבת את העבודה השכלית, ביחד עם העבודה הרגשית והפיזית לכדי מכלול אחד שלם. שילוב זה מאפשר לאדם להכיר את הדפוסים האוטומטיים הפועלים בקרבו ומנהלים אותו ואת חייו ללא שליטה ובחירה מודעת שלו עצמו.
על פי גורדייף, האדם שאינו עוסק בחקר מערכת היחסים בין חלקיו השונים, מדומה לעגלון המסיע עגלה הרתומה לסוסים כשהוא רדום. כך, הסוסים מסיעים את העגלון והעגלה להיכן שהם רוצים, ולא לאן שהעגלון הרדום מבקש לנסוע. עבודת הטרנספורמציה עוסקת בהערת האדם ובהחזרת השליטה על הכוחות הפנימיים בגופו ובחייו של אדם לידיו, על מנת שיוכל לממש עצמו במלואו בעולם.
מי עוד הושפע מתפיסה זו של הדמויות הפנימיות?
גם אבי גרינברג, מייסד 'שיטת גרינברג', אותה למדתי החל בגיל 21, הושפע מאוד מתפיסה זו של גורדייף. הוא ביסס את 'שיטת גרינברג' על לימוד הקניית שליטה בפרסונות השונות המנהלות את האדם. פרסונות המנהלות את חייו ושאין לו שליטה עליהן. הוא לימד לעשות זאת באמצעות לימוד דפוסי המחשבה, הפעולה, ההרגשה והתחושה האוטומטיים. דפוסים אוטומטיים אלה מתקיימים בכל הרמות: השכלית, הרגשית, והפיזית (שרירית-תחושתית), ובמקביל.
בתקופה המודרנית הוקמו מספר בתי ספר ומגוון תפיסות עבודה המבוססות על התייחסות לדמויות הפנימיות. בתי ספר אלה הציעו גישות שונות ללמוד ולתרגל עבודה זו. המהות של עבודת הדמויות הפנימיות והצורך הבסיסי ללמוד ולתרגל אותה, הינם עתיקים עד מאוד. הם קיימים וזמינים לפחות מזה אלפי השנים האחרונות. במובן והיבט זה, לא המצאתי את הגלגל, אלא אני מבקש להציע עוד דרך אחת מאוד נעימה, קלה ויעילה ללמוד ולתרגל. כוונתי הינה לסייע לכל אדם המעוניין להטמיע את עבודת הדמויות הפנימיות כחלק משגרת היומיום.
לקריאה נוספת על גורדייף ועל תפיסת העבודה שלו, לחצו כאן.

